מאת צביקה אטלס
אנחת רווחה נשמעה בתחילת מארס בחדרי מועצות מנהלים ובמשרדי מנהלי כספים של חברות ישראליות הנסחרות בבורסות בארה"ב, בעקבות ההודעה על הדחייה ביישום חוק סרבנס אוקסלי (SOX) בשנה. האם החוק נוגע באמת רק לחלק קטן מהמגזר העסקי בישראל, וכיצד על מנהלי החברות להיערך לקראתו?
מה הוא ה-SOX?
בעקבות פרשיות כמו וורלדקום ואנרון החליט בית הנבחרים בארה"ב לאמץ גישה חדשה לדיווחים הכספיים של חברות הנסחרות בבורסות בארה"ב כדי להחזיר את אמון המשקיעים. בבסיס הגישה עומדות שלוש מטרות: הראשונה, שקיפות גדולה יותר בדיווחי החברות; השנייה, נטילת אחריות אישית של מנהלי החברה ורואי החשבון ביחס לנתונים הפיננסיים שאותם מפרסמת החברה בדיווחיה; ושלישית, מניעה, איתור וחקירה של מעשי מירמה והתנהגות בלתי תקינה בחברה.
החוק שם דגש על הקמת מערכת בקרה פנימית אפקטיווית אשר תאפשר את ישום מטרות החוק האלה.
האם רק מנהלי חברות הנסחרות בארה"ב יושפעו מחוק זה?
הגישה האמריקאית מקובלת על הרגולטורים ברחבי העולם ואנו עדים לאימוץ תקנות דומות באירופה ובישראל. הפרלמנט האירופי עומד לאשר הצעה הנוגעת לחברות הנסחרות באיחוד האירופי, שתחייב את מדינות האיחוד לשנות את כללי הדיווח החשבונאי ולהתאימן ליתר שקיפות ובקרה.
בישראל נדרשות כל החברות הממשלתיות שאינן נסחרות בבורסה לצרף לדוחותיהן החל מהרבעון הראשון של 2004 הצהרות מנהלים בדבר נכונות הדו"חות הכספיים. נותני שירותים מהותיים של חברות המחוייבות בעמידה ב-SOXנדרשים להמציא אישור כי רואה החשבון שלהם בחן את מערכת הבקרה הפנימית ומצא אותה אפקטיווית.
אם כן כיצד על החברות להיערך?
היערכות החברה לעמידה בדרישות הרגולטורים היא פרויקט מתמשך שלו מספר שלבים. בשלב הראשון יש לבצע בחינת ה"טון" המושל באירגון, כלומר בדיקה של סמכויות ועדת ביקורת, קוד אתי, מדיניות החברה ביחס לדיווח פנימי על ליקויים וכדומה. בנוסף, יש לבצע מיפוי התהליכים והבקרות הקיימות באירגון ובחינת האפקטיוויות של הבקרה הפנימית, הן על ידי ההנהלה ולאחר מכן על ידי רואה החשבון.
מתי עלינו להיות מוכנים?
על פי ההחלטה האחרונה של הרשות לניירות ערך בארה"ב, חברות זרות הנסחרות בבורסות בארה"ב יחויבו בדיווח על פי החוק החל ממחצית 2006.
התהליך הוא ארוך ומורכב. מי יכול לסייע ביישומו הראשוני ובתפעול והתחזוקה השוטפים?התשובה הבסיסית לכך היא רואה החשבון החיצוני של החברה, אך הוא יכול לסייע בשלבים הראשוניים בלבד של תכנון הפרויקט, כתיבת התהליכים ואיתור הבקרות. גם מערכת מידע ממוחשבת לניהול תוכן עשויה לסייע. אך הניהול השוטף הוא ההיבט הבעייתי.
הגורם האנושי אשר מבצע בפועל את התהליכים והבקרות והמדווח למערכת המידע הוא הגורם שממנו על המנהלים לחשוש. כמעט בכל אירגון אשר "התפרסם" בגין אי דיוקים בדו"חות הכספיים או מעילות והונאות היתה מערכת מידע ובחלק מהאירגונים אף מערכת מידע משוכללת מאוד. כלומר זה כלי עזר חשוב אבל הוא יכול לבוא רק כתוספת לניהול ממוקד ושוטף של התהליך.
מבקר הפנים – בין אם הוא מתוך האירגון או מערכת של מבקר פנים חיצוני – נראה כפתרון נכון וממוקד. עם זאת, היקף התפקיד הנדרש והמיקוד הפיננסי דורש הרחבה משמעותית של מחלקה זו וגיוס עובדים נוספים ועלויות הנגזרות מכך. פתרון נוסף עשוי להיות חברת ייעוץ ניהולי המנוסה באבחון וניהול תהליכים באירגון. עלות העסקת חברת ייעוץ כזו בדרך כלל נמוכה יותר מעלותו של רואה החשבון.
שאלת השאלות: כמה זה יעלה לי?
בחינת העלות צריכה להיעשות תחת המשקפיים של העלות בהיעדר השקיפות והבקרה הפנימית. עלויות אלה נגזרות מחשיפה למעילות וגניבות, ומעל לכל אי עמידה בדרישות החוק אשר יש לה משמעות מיידית על עסקי החברה.
על פי ניסיון שנצבר בארה"ב על חברות לצפות לעלות של 0.2%-0.03% ממחזור מכירות שלהן עבור שלב ההסמכה הראשוני. חברות בתחום העליון הן בדרך כלל חברות גלובליות בעלות ישויות עסקיות מבוזרות. העלויות לגבי התפעול השוטף יהיו בוודאי נמוכות יותר.
הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת אימ אטלס יועצים לניהול המתמחה בייעוץ וליווי לניהול שינויים בחברות.
רח דובנוב 7, תל אביב
טלפון: 036917508
מייל : mail@aim-atlas.com